יום רביעי, 1 ביוני 2011

בפלמ"ח - גדוד חמישי (חטיבת הראל)

במרצ 1948 היתנדבתי לפלמ"ח.לאחר הכשרה קצרה בקיבוץ כפר מנחם צירפו אותי ליחידה של מלווי שירות אספקה
לירושלים הנצורה. בתקופה זו גם הצטיידנו בפעם הראשונה בנשק צ'כי. לאחר השיירה האחרונה - בגודל של
כ-300 משאיות, הצליחו הערבים לחסום המשך אספקה לירושלים.
הראשית ימי שהותי בירושלים השתתפי בכמה קרבות, כמו כיבוש שייך-ג'רח, שועפט ועוד. בראשית מאי הוטל עלינו
ל"נקות" את הדרך לירושלים. השתתפתי בקרבות נגד כנופיות ערביות ששלטו על הגבעות המובילות לעיר. אחרי 3 ימי
קרבות נפצעתי על ידי רימון שנזרק עלי ולא התפוצץ - הזורק לא הוציא את הניצרה. תוך כדי פינוי נפצעתי גם מכדור בכתף.
הוערתי לבית חולים "ביקור חולים" ושם נותחתי. לאחר שיחרור מבית החולים הועבתי להחלמה - שם ביליתי עד  שחזרנו
בדרך "בורמה" להמשך החלמה בקבוצי.

יום רביעי, 4 במאי 2011

השואה

אני יליד של צ'כוסלובקיה ,אולם בשנת 1938 - אני בן 10  - הגרמנים חילקו את המדינה לשני חלקים. צ'כיה ומורביה היו
תחת חסות גרמנית מלאה, לעומת זאת סלובקיה נעשתה מדינה עצמאית. השלטון נוהל  על ידי הכנסייה ועל ידי מיפלגה יחידה
לאומנית ואנטישמית . החוק שחוקק כנגד היהודים ב1939 היה יותר אכזרי מי אשר חוקי נירברג.
אני כתושב סולובקיה יחד אם מישפחתי התקיימנו די בקושי במיוחד אחרי שאבי מת ב1941.
1942 התחיל גירוש היהודים מיסלובקיה לפולניה. החלטנו להמלט להונגריהת אולם רק אני הצלחתי במשימה זו.
אמי ושני אחי הובלו לפולניה ושם נרחו בצורה האכזרית ביותר.
עברתי שנתיים קשות מאד בהונגריה. ב-1944 - כאשר הגרמנים כבשו את הונגריה ת נמלטתי חזרה לסלובקיה.
בעזרת תנועת השומר הצעיר - שהייתי חבר בה מגיל 9 - הצלחתי לנוותר ובסופו של דבר להשתחרר מעול הנאציזם.